"ניפגש עוד 20 שנה עם השבב בראש"

כך סבור יצחק מוסאי, אחד מהאנשים שראיינתי לכתבה זו, שמספר בראיון סוחף על חווייתו האישית והלא שגרתית עם הטכנולוגיה, על כל המשתמע מכך.


כתיבה וצילום: עמית מוסאי, יב'2

המשפט "הזמן עשה את שלו" קבע את הרגעים הספציפיים ברגע שמאוורר התקרה נהפך למזגן, טלפון המקשים שינה צורה והמחשב הנייח נהפך לנייד. במהלך השנים ועם הזמן, האדם פיתח לו יכולות ייחודיות וטכנולוגיה חדשנית ומרתקת. טכנולוגיה זו עלולה לתעתע אתכם ולשנות לכם את החיים,  בעוד שיש קבוצות אחרות בחברה שכלל לא נהנות מאותה הטכנולוגיה.

הטכנולוגיה המתקדמת והפיתוחים השונים שלה יכולים להיות הרסניים לאלה שלא מתמצאים בה כלל, מה שיוצר אצלם הסתייגות, רתיעה וחוויה לא נוחה – בעיקר בקרב הדור המבוגר- הסבים והסבתות שלנו, ואפילו ההורים שלנו- בעוד שהדור הצעיר של היום משתמש בה בכל זמן ובכל רגע שהוא פנוי שיש לו. הטכנולוגיה לא יכולה להיעלם ,היא נמצאת בכל מקום ובכל רגע, ונראה שהיא רק הולכת ומתפתחת, לכן אין ברירה אלא להתחבר, ללמוד עליה, וכמובן לחיות ללמוד איתה.

הדור הצעיר של היום מתקדם, הפער בין הדורות מתרחק, מה יכול להבטיח לנו שזה לא יקרה לנו כשנגדל? האם אנחנו גם נהיה תלויים בדור הצעיר של העתיד?

יצאתי לשאול את השאלות הללו, ולקבל תשובות מאלו שנמצאים עמוק בתוך הטכנולוגיה ואת אלו שקצת פחות. יצחק מוסאי נולד בשנת 1959. עד לא מזמן יצחק לא הבין ולא התמצא כלל בטכנולוגיה, עד שהבין שאין לו ברירה אחרת אלא לחקור ולהתמצא קצת יותר, הוא הלך לחנות הקרובה וקנה פלאפון חכם בכדי לראות מה זה הדבר שכולם מדברים עליו. הוא מצא שהשפעותיו של המכשיר הזה הורס את יכולתו ומחשבתו של האדם לפעול ולפתח את עצמו , "אתה לא חושב חושבים בשבילך וזה קצת בעיה", טוען יצחק, "צריך לפי דעתי מילדות לחשוב ולפתח את מה שטמון באדם משהוא ילד קטן", והוא מוסיף, "זה לא מפתח להם כל כך דברים אחרים".

אי אפשר לטעון ולהצביע אצבע מאשימה על הטכנולוגיה ולהגיד שהיא עושה לנו רק רע , לכן כדי לאזן מעט את הדברים ולתת עוד קול -לא רק למבוגרים שבנינו אלא גם לצעירים, דור העתיד שלנו- הזמנתי לראיון את נעמה קלפטש בת ה- 17 כדי לבחון את הדברים לעומקם. כששאלתי את נעמה האם הטכנולוגיה מעשירה את הידע שלה היא ענתה לי ישירות בתשובה חיובית,  יש לי מידע נגיש בדקה ואני רק מקלידה מה אני רוצה לדעת ויש לי מיליון תוצאות, ואני רק קוראת ואני יכולה להרחיב את הידע כאילו בשניות", היא טוענת.

הצעירים של היום חיים ועסוקים בין חיי החברה לבגרויות וללוח הזמנים העמוס והצפוף שלהם.  לצערם זה מפעיל לא מעט לחץ והם לא מצליחים לנהל את זמנם בצורה הטובה ביותר, מה שיכול להפר את האיזון של סדר העדיפויות שלהם, אך למזלם יש מה שיציל אותם, סוג של אי של שפיות אחד ויחיד – וזוהי כמובן הטכנולוגיה. "אפשר לעשות הכל בו זמנית וגם לתכנן מראש ולקבוע מראש, זה מוריד מהלחץ כל כך הרבה וזה הרבה יותר טוב ככה", מסבירה נעמה.

ראה ששני המרואיינים שלנו נוטים לגמרי לקצוות מנוגדים, וכל אחד מהם משתמש בטכנולוגיה בצורה שונה, וחושב על הטכנולוגיה דברים שונים, אך נראה שבין לבין, בסופו של יום שניהם מסכימים על אותו הדבר- ההרס הבלתי הפיך של הטכנולוגיה, בכל הקשור ליכולת האנושית של האדם.  יצחק סבור, "אני מאמין שבעוד עשור או שני עשורים אנשים יתחילו לחשוב עם שבב בתוך המוח..זה ממש חסרון גדול גדול לאנושות". נעמה מוסיפה, "זה קצת עצוב אבל אני יודעת שאני..אם אני לא אהיה כל כך הרבה זמן בפלאפון זה יהיה לי כל כך כל כך מוזר, אני לא יכולה להתרגל להיות בלי הפלאפון… כן הייתי רוצה לא להיות כל כך תלויה בו כמו שאני תלויה היום".

אז כולנו מסכימים על דבר אחד- גם המבוגרים וגם הצעירים- הטכנולוגיה היא ללא ספק עסק מסוכן שרק הזמן יכול לקבוע מתי היא תייצר לעצמה זהות אישית ותחליט להשתלט על כולנו, או שאולי היא כבר התחילה ממזמן…?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s